אותו סורק, עם מערכת ובלי.
הסורק עצמו זהה בשני הטורים. ההבדל הוא מה קורה אחרי הצפצוף.
מהירות הסריקה עצמה
קורא ברקודים לבד: מהירה
קורא ברקודים + OpticCount: אותה מהירות בדיוק
מה רואים אחרי צפצוף
קורא ברקודים לבד: מספר בשדה טקסט
קורא ברקודים + OpticCount: שם, תמונה, מחיר וכמות
אותו פריט פעמיים
קורא ברקודים לבד: שתי שורות זהות
קורא ברקודים + OpticCount: שורה אחת שהכמות שלה עלתה
ברקוד שגוי או זר
קורא ברקודים לבד: נכנס בשקט לרשימה
קורא ברקודים + OpticCount: התרעה עם הצעות דומות
כמה עובדים במקביל
קורא ברקודים לבד: כל אחד עם קובץ משלו
קורא ברקודים + OpticCount: כולם על אותה ספירה
מי סרק ומתי
קורא ברקודים לבד: אין תיעוד
קורא ברקודים + OpticCount: לוג מלא לכל שורה
בסוף היום
קורא ברקודים לבד: רשימת מספרים לפענוח
קורא ברקודים + OpticCount: דוח מוכן, גם ל-ERP
אין סורק ביד
קורא ברקודים לבד: אין סריקה
קורא ברקודים + OpticCount: המצלמה של כל טלפון סורקת
שלושה רגעים מוכרים, ומה קורה אצלנו באותו רגע.
"מה זה 7290000010005?"
בסוף היום יש קובץ עם אלפי מספרים. עכשיו מישהו צריך להצליב אותם מול הקטלוג, ידנית.
הפריט מזוהה בשנייה שנסרק.
שם, תמונה ומחיר על המסך ברגע הצפצוף. אין שלב פענוח, כי אין מה לפענח.
"סרקנו 30 או 300?"
הסורק כותב שורה לכל לחיצה. את הכמויות סופרים אחר כך עם נוסחת COUNTIF ותקווה.
הכמות נצברת לבד.
עשרים סריקות של אותו פריט הן שורה אחת עם 20. מה שרואים על המסך הוא מה שיש על המדף.
"הסורק עבר בין חמישה אנשים."
כשמספר יוצא מוזר, אין שום דרך לדעת מי סרק אותו ובאיזה אזור.
כל אחד סורק מהחשבון שלו.
הסורק מתחבר לטלפון של העובד, וכל סריקה נרשמת על שמו, באיתור שבו עמד.
אותו צפצוף, אבל עכשיו הוא אומר משהו.
מסך הסריקה מציג כל פריט עם תמונה, שם, קוד וכמות שמתעדכנת. הסורק שלכם ממשיך לעבוד בדיוק כמו קודם, רק שהפעם מישהו מקשיב לו.
מתי קורא ברקודים לבד מספיק
אם מערכת אחרת כבר מנהלת את המלאי ואתם רק מזינים לה ברקודים, קורא ברקודים במצב מקלדת עושה את זה. ההשוואה רלוונטית כשהמטרה היא ספירה, קליטה או בקרה, ואז חייבים מערכת שמבינה מה נסרק.
נראה לכם איך זה עובד, על המלאי האמיתי שלכם
רוצים לחסוך לצוות שעות עבודה ולצמצם טעויות? השאירו פרטים ונחזור אליכם עוד היום, עם תשובות לשאלות שלכם.
נעים להכיר
רק כדי שנדע למי חוזרים.